נעלי ברפוט במחקר

השפעת נעליים מינימליסטיות על הביומכניקה של ההליכה – מחקר של אוניברסיטת ליברפול

אחת הטענות המרכזיות של חסידי ההנעלה המינימליסטית  היא שנעליים אלו מחזירות את ההליכה לתצורתה הטבעית, תוך עידוד שרירי כף הרגל לעבוד בצורה יעילה יותר. עבודת מחקר מאוניברסיטת ליברפול בחנה לעומק את הטענה וחקרה כיצד הליכה בנעליים מינימליסטיות משפיעה על הביומכניקה של הרגליים ומערכת התנועה בכללותה.

רקע למחקר

נעלי סניקרס מודרניות מספקות במקרים רבים שכבת ריפוד משמעותית, הגבהה לעקב ותמיכה מובנית. מחד, הן מפחיתות זעזועים מידיים בעת הליכה או ריצה,  מאידך יש הסבורים שהן משנות את הדפוסים הטבעיים של ההליכה והדריכה ומפחיתות את מעורבות  שרירי כף הרגל. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר חוסרים בכוח, ביציבות או בפרופריוספציה (תחושת המיקום העצמית של הרגל).  המחקר באוניברסיטת ליברפול .בדק את ההשפעות של  נעלי ברפוט על דפוסי ההליכה של הנועלים אותם והאם הם אכן יוצרים תיקון של  דפוסי תנועה  בעייתים.

שאלות המחקר

כיצד משפיעות נעלי ברפוט על דפוסי הדריכה והכוחות הפיזיקליים המופעלים על כף הרגל?
האם שינוי זה מביא תועלת בריאותית או תפקודית לטווח הארוך?

שיטת המחקר

המשתתפים במחקר:  גויסה קבוצת מחקר של אנשים בריאים ללא פציעות אורתופדיות. חלקם היו בעלי ניסיון בנעלי מינימליסטיות, וחלקם התחילו להשתמש בהן לראשונה במסגרת המחקר.

תנאי הניסוי: נבחנו דפוסי ההליכה של המשתתפים הלכו במספר תנאי הנעלה – החל מנעלי ברפוט ועד נעליים "רגילות" או ספורטיביות עם שיכוך מלא. לעיתים גם נערכו בדיקות הליכה יחפה לצורך השוואה ובחינת נקודת ייחוס טבעית. בחינת דפוסי ההליכה בוצעה באמתעות מערכת לכידת תנועה תלת-ממדית לאומדן זוויות מפרקים (ירך, ברך, קרסול).
במחקר נעשה שימוש במשטחי כוח/חיישני לחץ למדידת פרופיל הלחצים על כף הרגל וניתוח הכוחות המופעלים על המשטח בעת הצעידה.
כמו כן במקרים מסוימים בוצעו בדיקות EMG (אלקטרומיוגרפיה) , להבנה מעמיקה של דפוס פעילות השרירים לאורך מחזור ההליכה

ממצאים עיקריים

דפוסי דריכה (Foot Strike)

ניכרת נטייה להפחית את עוצמת נחיתת העקב בנעלי ברפוט, ולעתים אף להקדים את הנחיתה לאזור האמצעי או הקדמי של כף הרגל.
בהשוואה לכך, בנעליים רגילות נצפית נחיתת עקב מודגשת יותר המובילה לפיקי עומס גבוהים בתחילת אזור  התמיכה בכף הרגל.

חלוקת עומסים ולחצים

במחקר נמצאו שינויים בפיזור הלחץ לאורך כף הרגל: הלחץ נוטה להתחלק באופן שונה, לעיתים "רך" או שווה יותר, כאשר הסוליה דקה.
פיק הלחץ בהתחלה עשוי להיות נמוך יותר, אך ישנה עלייה מתונה או ממושכת יותר בעומס לאורך שלב העמידה.

פעילות מוגברת של השרירים

נעלי ברפוט מחייבות את שרירי כף הרגל והשוק לעבוד יותר, מאחר ואין ריפוד ותמיכה מוגברים.
הדבר עשוי לחזק את השרירים הפנימיים בכף הרגל (Intrinsic Foot Muscles) ולשפר פרופריוספציה, אך עלול גם להוביל לעומס יתר אצל מי שאינם מורגלים בכך.

חשיבות תהליך ההסתגלות

מעבר פתאומי מנעליים מרופדות למינימליות עלול להוביל לכאבים ועומס, למשל בגיד אכילס או שרירי התאומים.
אי לכך החוקרים ממליצים על הסתגלות הדרגתית המאפשרת לשרירים, לרקמות החיבור ולעצמות להתרגל לשינוי בדפוסי התנועה.

המשמעות המעשית של המחקר

יתרונות פוטנציאליים של נעלי ברפוט: חיזוק השרירים התומכים בכף הרגל, שיפור היציבה הטבעית והפחתת עומס פוטנציאלית על העקב והברך.
מגבלות של הנעל: תיתכן עלייה בעומס על הגיד ועל קבוצות שרירים לא מורגלות; על כן מומלצת הסתגלות הדרגתית לנעל המשתנה מאדם לאדם.

מסקנות המחקר

המחקר מאוניברסיטת ליברפול מצביע על כך שנעלי ברפוט עשויות לעודד דפוס הליכה הדומים ל"הליכה יחפה", עם פחות הכוונה של העקב ויותר מעורבות של השרירים הטבעיים של כף הרגל. לצד היתרונות האפשריים בהגברת כוח השריר והמודעות לכף הרגל, עלולות להתעורר גם בעיות עומס אצל מי שלא יתרגלו את המעבר לנעלי ברפוט בהדרגה.

אם אתם שוקלים מעבר לנעלי ברפוט , שקלו תהליך הדרגתי בליווי איש מקצוע (למשל פיזיותרפיסט או מדריך ריצה מוסמך). המעבר המתון מאפשר הסתגלות נינוחה יותר ומפחית את הסיכון לעומס יתר.

לעיון במחקר המלא לחצו כאן >>